רפואה יהודית מבבל

יהדות בבל ידועה במסורת הרפואה שנשתמרה לתפארת בקהילותיה במשך שנים רבות, הלא היא הרפואה היהודית שגלתה עם העם היהודי שגלה מירושלים לבבל. הרפואה היהודית התבססה  ברובה על צמחי מאכל ותבלין ובחלקה על רפואת צמחים ועברה במסורת מאמהות ואבות לילדיהם במשך דורות רבים עד לימינו . המחקר המודרני מצא אסמכתאות לכמה מהרפואות העתיקות של יהודי בבל ואף נעזר בהם. שיטת ריפוי עתיקת היומין שגלתה לבבל הלכה ונעלמה במאה העשרים עם גילוי התרופות המודרניות ועם הסתלקות המרפאים החכמים, הזקנים והזקנות ששבו לבית עולמם. אחת המשימות החשובות במכון לחקר הרפואה היהודית היא לשמור, ללמוד וללמד את מסורת ריפוי זו אשר רובה מבוססת על רפואות תבלין וצמחים לפני שתעלם כליל. חלק מהצמחים שנועדו לרפואה נצל חכמי היהודים מבבל, שימשו לא רק לרפואה אלא גם לתיבול מאכלים שונים. הריחניים שבהם שימשו גם לבשמים, לקוסמטיקה ולהעלאת ריח קטורת. מספר גדול של צמחי מאכל ומרפא שנהגו בהם בבבל מוזכרים גם במשנתו הרפואית של הרמב"ם וכתבי הרופאים הקדמונים. הנוסע בינמין השני, שביקר בעיר סינדו אשר בכורדיסתאן העיראקית בשנת תר"ח (1848), כתב ביומן המסע שלו "כשתי מאות וחמישים משפחות (יהודיות) יושבים בחלק מיוחד להם בעיר… אין אף רופא אחד בכל המקום, כי לא ידעו מה הוא… ידועים להם מיני צמחים אשר יבשלום במים וישתו המים והיו לרפואה לכאב – הראש ולשאר מיני תחלואים".