המלח (נתרן כלורי) כסגולה למצבי תקיעות גופניים ונפשיים

משתף בלוג בנושא רפואה סגולית (הומאופתיה) מאת: שחר אלוני בהקשר עם תובנות מהפילוסופיה של הרפואה היהודית על המלח ומה הוא מסמל. ברפואה ההומאופטית מסמל המלח תקיעות בכך שהוא מאפשר לחיים להתקיים בתקיעות וכמעט ללא תנועה. המלח אוצר בתוכו את הזרימה קדימה ומשמר את העבר בקופסאות שימורים שונות. בואו נתחיל בקופסת השימורים של חיי הזוגיות והאהבה. אז מה הקשר בין נציב המלח (הנתרן הכלורי) לתקיעות בזוגיות. במסגרת הטיפול ההומאופתי אנו עובדים עם תרופות שנקראות רמדי, ושאותן מכינים ממגוון רחב של חומרים: מינרלים, צמחים ועוד. חלק מהרמדיס מקורן בחומרי תזונה מוכרים ובמאמר זה אתאר את הרמדי ממלח בישול (נתרן כלורי) הנקראת בלטינית נאט-מור, קיצור של Natrum-Muriaticum. למי מתאימה רמדי זו? מתי ניתן אותה? אנסה לתאר מספר מאפיינים של פציינטים אשר יכולים להעזר ברמדי זו לטובת שיפור התמונה הכרונית שלהם (להבדיל ממצבים אקוטיים של עזרה ראשונה). לכל רמדי יש תמונה פיזית ונפשית אופיינית שמתבטאת בפציינטים אשר יכולים להיעזר בה. החומר עצמו הוא שידוך בין שני מינרלים, נתרן וכלור, ונוכל לראות בהמשך שרמדי זו תתאים לפציינטים שיש להם נושא מרכזי של מערכות יחסים (זוגיות, משפחתיות וכדומה) אשר אינו תקין לאורך חייהם. כמו כן, אנו יודעים שמלח מצוי בעולמנו בעיקר במי הים. אנחנו נראה שהנושא של יובש או רטיבות (לחות) יופיע הרבה אצל פציינטים אשר נעזרים ברמדי זו. השימוש הכי מפורסם ונפוץ של מלח הוא שימור. המלח מאפשר לשמר ולקבע מצב מסוים שבלעדיו יתחולל תהליך של ריקבון או שינוי אחר כלשהו. המלח "עוצר את הזמן" ומקבע. בקרב אנשים שיכולים להיעזר ברמדי נזהה תכנים של עצירה, הקפאה – איכות של הישארות עם משהו מן העבר, תקיעות ולפעמים נוסטלגיה מוגזמת. אנשים המשמרים את עברם יתר על המידה בזיכרונם ובחייהם, כמו למשל קיבעונות של אירועי עבר, אחזקה של העבר, שימור חוויה רגשית, שלרוב איננה נעימה, והחייאה שלה באופן מאוד עכשיווי. כל זאת לצד חרדות מהצפוי בעתיד. פציינט נאט-מור קלאסי חי את חוויות העבר ומאוד מודאג מהעתיד, וכמעט לא נמצא בהווה – כאן ועכשיו. למעשה הוא קצת מפספס את מה שקורה לו ואת החיים שלו, או במילים אחרות קשה לו "לזרום", שהרי לזרום זוהי תכונה של מים, והמים נמצאים בקוטב השני של המלח היבש. חשוב לציין שהרמדי ההומיאופתית איננה החומר עצמו, אלא הפוטנציאל האנרגטי של החומר בלבד, והיא מופקת בתהליך מפורט של ניעורים ודילולים. ודאי שמלח הבישול עצמו (כתבלין למשל) לא ישפיע באופן דומה לרמדי הומיאופתית ממלח בישול. כשם שהמלח הוא בעל זיקה מאוד גדולה למאגר הנוזלים בגוף, כך הוא משפיע על מערכות שמפרישות נוזלים כגון ריריות הגוף. סימפטומים לדוגמא שיכולים להופיע אצל פציינטים נאט מור יכולים להיות: יובש בפה, יובש וחתכים בשפתיים. יובש הריריות שיכול לגרום לתחושה של משהו תקוע בגרון – כמו עצם של דג, אף יבש ושיעול יבש. לחילופין, חוסר איזון הפוך יגרום לרוק וליחה מוגברים, נזלת אלרגית תמידית, שקופה ומימית ושלשולים מימיים. התמונה היא של אדם סגור, מרוחק,  מופנם, כאשר הסיבה העיקרית שגורמת לו להרגיש כזה היא רגישות פנימית רבה מאוד בקשר. רגישות אשר נובעת ברקע העמוק מאובדן (או תחושת אובדן) של מישהו קרוב כמו אמא  או בת זוג. כלומר, יש לו רגישות גדולה לקשרים, וכתוצאה מכך הסתגרות מופנמות וחשדנות. תוצאה נוספת היא של אי יכולת לסבול כל צורה של אובדן, דחייה או מישהו שמעליבו או צוחק עליו, והימנעות ממצבים שבהם אפשר להיפגע או לפגוע באחרים. הוא משדר שהוא לא רוצה שירחמו עליו, משדר סגירות ולא מעוניין להסגיר את רגשותיו כמעט בכל מחיר. אם מגלים את רגשותיו האמיתיים, לגביו זו חולשה, והוא מנסה להיות מאוד בסדר עם אנשים, להקפיד על זמנים, הפעילויות שהוא יבחר תהיינה פעילויות בטוחות: לקרוא או לשמוע מוזיקה, לא פעילויות שיש שם אפשרות לפגיעה. יש לו תחושת אחריות מפותחת והוא משדר מין יציבות. בדרך כלל הוא נאמן במערכות יחסים, איש רציני, איש שמעדיף להיות לבד, סוג של התגוננות. מבחוץ הוא נראה קר. יכול לקרות שהוא מפתח מצבי היסטריה של בכי או צחוק שלא לעניין – זה במקרה שאיבד שליטה. יתכן שיסבול מעצירות רגשית וגם פיזית. הקושי בענייני מערכות יחסים יכול להתבטא למשל באישה אשר תתחבר לגבר נשוי או שמסיבות שונות איננו זמין לקשר.  היא פוחדת מאד מלאבד, ולכן פוחדת מקשר שיכול לגרום בעקבותיו לאובדן. מכאן הנטייה לקשרים שאי אפשר לממש. הוא אומר שלמרות העצבות אין הוא יכול לבכות – עצירות בדמעות. מדובר על אנשים שעלולים להיות תקועים בעבר. המלח הוא כאמור חומר שמקבע. הוא לא יכול להשתחרר מהבעיות של העבר, ומושפע ממה שקרה לו בעבר. הוא שומר טינה. ילדי הנתרן הכלורי ילדי נאט-מור הם סגורים, מתנהגים יפה, אחראיים, לא אוהבים בלאגנים ולא מראים את הצורך שלהם באהבה ובחיבה. מצד שני, אם מענישים אותם הם יכולים להיכנס לקריזה והם שונאים שבאים לנחם אותם. חלומות: על מתים, על עבר, על מערכות יחסים לא טובות. בדרך כלל חם להם, יש להם או הטבה או הרעה ברורה בקרבת הים. הם לא אוהבים רעש, הם אוהבים מלח או שונאים מלח, אוהבים או שונאים דגים, הם שונאים עוף ושומן. המחלות שלהם באות בדרך כלל מאובדן, מוות, היעלמות או נסיעה למקום רחוק וזר. איכויות של נתרן וכלור: נאט-מור היא אחת מבין הרמדיס הידועות ביותר, ואחת קלאסית לחולי אהבה. אם נפרק את הרמדי לשני מרכיביה (נאטרום-נתרן, מוריאטיקום-כלור) נוכל לייחס לכל אחד מהם את התכונות הבאות:

•  NATRUM MURIATICUM עצב ודכאון רחמים עצמיים סגור, לבד דואג התכווצות מטפח הכחשה, אסור אמא רגיש תשומת לב מחזיק

ברפואה היהודית מסמל המלח את אחדות ההפכים. מקור המלח הוא המים, כמו למשל מי הים, או אפילו ים המלח, אך בצורתו הגבישית הוא חומר שורף כמו אש. המלח מכיל את שני היסודות ההפכיים מים ואש ומחבר ביניהם לגילוי המקור האחד. המלח הוא אחד מיסודות החיים אך יש לו גם השפעה הפוכה ואם יזרה באדמה, תאבד חיותה ולא תוכל להצמיח כאדמה עקרה. המלח עצמו אינו מאכל אך הוא נותן טעם במאכלים ומשמרם. רבי שלמה אפרים מלונטשיץ המכונה על שם פירושו על חמישה חומשי תורה "הכלי יקר" (מאה ה-17) אומר כי המלח נברא כדי להמליך את הקב"ה על כל ההפכים הנראים בעולם. הפכים אלה גרמו לרבים לצאת למינות ולומר שמהחלק האחד לא יצאו שני הפכים. והנה המלח יש בטבעו דבר והפכו: כי יש בו כח האש והחמימות ותולדת המים, עד שאמרו חכמי הקבלה שהוא כנגד מידת הדין ומידת הרחמים ועל כן נקרא ברית אלקיך – להשליטו על כל ההפכים. ועל כן בריאות הנפש תלויה בהבנה ובהסכמה שלמרות נפשנו כוללת כוחות מנוגדים והפוכים זה מזה, הם נבראו על ידי האחד, היחיד והמיוחד, שמגלה את מלכותו דרך כל הניגודים וכל ההפכים. מלח מהווה את היסוד המהותי ביותר בגופנו והוא מהווה את הבסיס לחיים, לבריאות ולחיוניות שלנו. בני אדם יכולים לשרוד ברעב ללא מזון וללא מים ואפילו 4 דקות ללא חמצן אך לא יכול להתקיים ללא מלח, אפילו לא שניה אחת. גם כל תא בגוף מכיל מלח ומינרלים בסיסיים החיוניים לקיומו של התא. המלח ועוד מינראלים נחוצים לתהליך התחדשותם ולחילוף חומרים תקין של כל התאים בגוף האדם וחוסר איזון או מחסור בהם עלולים לגרום להתפתחותן של מחלות קשות. חוסר ברזל גורם לאנמיה ורמות סידן נמוכות עלולות לגרום לחולשה בעצמות. הצורן למשל, מסייע בניקוז פצעים מוגלתיים וחוסר במגנזיום עלול לגרום להתכווצויות ולחולשת שרירים וגם לעווית "תיקים", ולהתכווצויות כואבות אצל נשים בזמן המחזור והאבץ אף הוא חשוב לפוריות הגבר והפרזה במשגל עלולה לגרום למחסור באבץ.